אתגרים, אני ומה שבינינו
- רונית חלפון

- Nov 19, 2020
- 2 min read
Updated: Nov 20, 2020
לפני שלושה ימים התחלתי להריץ את החנות של Art & Beyond. החלטתי להתחיל בקטנה. בלי פרסום נרחב במיוחד. מה שנקרא "כדי להתניע".
ההודעה התגלגלה ואחרי פחות משעה קיבלתי הודעת וואטסאפ:
"מאתגרת אותך. יש מצב שאת עושה לי מטקות לים עם ציורים שלך? מחפשת מתנה עם משמעות".
וכמו שעניתי תוך פחות מדקה – "אני מתה על זה!" במחשבה נוספת (וגם בגלל שחמותי לא ממש אוהבת שאני משתמשת במילים כמו "מתה על זה" או "חולה עליה") - מסתבר שאני חיה על זה. זה כמו הלחם והחמאה שלי. כי גלוטן אני לא אוכלת כבר מעל 3 שנים וחמאה... שכחתי מה זה מאז הצבא. אז צריך לחיות על משהו שהוא לא משמין. לא?!.
אני מניחה שאהבה שלי לאתגרים מגיעה מהחלק הספורטיבי שבי. חלק שבהמשך הפך גם קצת תחרותי (אני מול אנשים ומול העולם) ובשנים האחרונות אני מנסה להפוך אותו להישגי (אני מול עצמי ומול המשימה) ולהשאיר את זה במסגרת האהבה הגדולה לאתגרים.
ומטקות... אוי מטקות.... בעודי ילדה מתבגרת, בכל יום שישי בצהרים, היה לי דייט קבוע עם אבא לשעתיים בחוף הים. לא ממש נורמאלי לילדה מתבגרת אבל מבחינתי זה היה אוסף של דברים טובים במרוכז – אבא, ים וספורט. כך שלכתוב לי מטקות בוואטסאפ זה לאפשר לי לשמוע את הקול המונוטוני ולהתרפק על גלי הנוסטלגיה. אז כמו שאומרים – היא הרימה לי להנחתה.

אני והים. כבר הרבה אחרי גיל ההתבגרות, ספורט אבל לא מטקות, עם אבא של הילדים שלי ולא עם אבא
שלי, שעות בין הערביים ולא שישי בצהרים. ויחד עם כל זאת, כשאני בחופי הרצליה, זה תמיד מחזיר אותי
לגיל ההתבגרות בשישי בצהרים.
אז התחלתי לחשוב על האתגר. ובאתגר כמו באתגר, המילה המובילה בעניין הזה מבחינתי היא: פיצוח. אני אצליח לפצח את האתגר, להבין את המשימה ולתת לה מענה יצירתי. ואז, כשאני יוצאת לדרך אני מרגישה את כל האדרנלין בוער בי עד לרגע שאני אחרי. אם אמרנו ספורט. אז כזה. הזמן שעמד לרשותי – 3 ימים (שהתקצרו ברגע האחרון ליומיים) – מאתגר.
התוצאה – פעם ראשונה שאני עושה את זה. יש סיכון שזה לא יצא בדיוק כמו שחשבתי. אני מתמחרת כאן רעיון ולא מוצר מדף – הכי מאתגר.
מתה על אתגרים!
החלטנו שהולכות על זה ו – יצאתי לדרך!

אינספור וואטסאפים של תיאום ציפיות לגבי איכות המטקה, המחיר, המשמעויות של שימוש בחומרים קיימים והתאמות ש"בא לי לעשות" כן או לא (לפעמים שכנעתי אותה שזה לא יעלה יותר ובראש סיפרתי לעצמי סיפורים ששיכנעו אותי - "בשם האומנות", "בשם הלמידה" "לא מתפשרת" "עלויות שיווק" ועוד), שיתוף פעולה נפלא של הלקוחה עם שאלות שלי תוך כדי (כי בסופו של דבר המטרה של שתינו היא שזו תצא המתנה הכי אישית והכי מתאימה).
ואני אחרי. עם כל האושר הסיפוק והאדרנלין שמגיע עם חדוות היצירה והשגת יעדים. מרגישה שעמדתי באתגר. עמדתי בזמנים, בתקציב ובתוצאה. נראה שגם הלקוחה יצאה מרוצה ומקווה שגם החוגגת.


אם ראית ציור או מוצר שלי ובא לך כזה, אבל אחר.
או שיש לך איזה רעיון שזקוק ל"פיצוח" – אני לגמרי בעניין של אתגרים!
בינתיים, מוזמנים לבקר בחנות שיש בה Art & beyond.
ואם הגעתם עד לכאן, מגיעה לכם גם הנחת חברים. לא?! הקלידו קוד קופון Blog ותקבלו 10% הנחה על כל החנות.
כמו שכתבתי על הזמנת החתונה שלי - אני אהייה שם:)


Comments